מעבדות לחירות: סיפורה של בקהילה

בזמן אחד הפרויקטים של בקהילה בו ילדים ישראלים-אתיופים מקהילות מוחלשות ביקרו אצל אופטומטריסט, דבר יוצא דופן התרחש.

הילדים הסקרנים סיירו במשך מספר שעות עם האופטומטריסט אשר הציג את הקליניקה שלו והדגים בפניהם כיצד הוא בוחן את הראייה ללקוחותיו. בתום הסיור, האופטומטריסט התיישב על כסאו כדי לשוחח עמם על החוויה שעברו. במקרה, הוא לבש את החלוק הלבן שלו בדיוק לפני שהתיישב. לפתע, אחד הילדים פנה אליו בתדהמה ואמר: "אבל... אתה אתיופי! לא יכול להיות שאתה רופא". דבר מה במראהו של בן עדתו הלובש חלוק לבן לא הסתדר לילד. כי לתפיסת הילד ולתפיסת רבים אחרים מרקע דומה לו, אנשים כמוהו לא זוכים להיות רופאים. אנשים שבאים מקהילות מוחלשות לעיתים קרובות רואים עצמם באותו האור ששאר החברה רואה: עניים, חסרי יכולות וכלואים בתוך קבוצה סוציו-אקונומית שלא מתקדמת לשום מקום.

ילדים ובני נוער אשר גדלים בקהילות מסוג זה גדלים בתודעת עוני המתבטא בראיית מסלול חיים אפשרי אחד. עוני אינו מבטא בהכרח מצב בו המקרר ריק או החשמל מנותק - זהו מצב נפשי בו האדם רואה אפשרויות מוגבלות לעתיד יישומי. חוסר אפשרות לניעות חברתית ולחינוך איכותי באים לידי ביטוי לרוב בנשירה ממסגרת לימודית, בעבודה הדורשת השכלה לא-אקדמית הגורמים ליצירת המשכיות מעגל העוני גם לדור הבא.

"עוני הוא מצב רגשי", מסביר המומחה אלדר שפיר. "אתה כל כך מודאג מההווה שאינך יכול להתחיל לחשוב על העתיד, ופה טמונה האירונייה: לאותם אנשים שמתקיים אצלם הצורך הרב ביותר לחשוב על עתידם- אין את האפשרות לעשות זאת".

בקהילה נוסדה על ידי חבר הכנסת אראל מרגלית בכדי לצמצם את פערי החינוך בקרב הקהילות המוחלשות בירושלים, ובכך לצמצם את שיעורי הנשירה של נוער בסיכון ולהשפיע באופן חיובי על האפשרויות שלהם לפרוץ מבעד למעגל העוני בעתיד. אנו מקווים שעל ידי הצבת מגוון רחב של אפשרויות לנגד עיניהם, אותו נוער יוכל וירצה לבחור אחרת: שתהיה להם את המוטיבציה, בשילוב עם העזרה החינוכית והאישית שאנו מעניקים, לסיים את בית הספר ולרדוף אחר החלומות שלהם. כך שלבסוף, לפחות באופן תודעתי, יוכלו לראות בעצמם את הפוטנציאל שקיים בהם באמת.

בערב חג הפסח, מסר זה מתחבר באופן ישיר לסיפור יציאת מצרים: דורות על גבי דורות של יהודים שועבדו ואולצו לעבוד בפרך. הקושי היומיומי שלהם הפך למציאות היחידה אותה הכירו, הם נכנסו לתרדמה רוחנית ואיבדו את הרצון לעזוב. למעשה, רוחם הייתה כה ירודה שכאשר משה הגיע לעמו בכדי להציג בפניהם את תכניתו של האל לשחרר אותם מעבדותם, הם לא שמעו לו. "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה." – בראשית, פרק ו', פסוק ט'.

מסיבה זאת היה על בני ישראל לראות לנגד עיניהם את עשרת המכות ואת חציית ים סוף כדי שיוכלו להתעורר ממצבם הנפשי, ובכך לצאת מהחושך אל האור, הן מבחינה פיזית והן מבחינה רוחנית.

קהילות מוחלשות נאבקות בקושי יום יומי בהרבה מובנים, אך המובן הקשה ביותר אינו החומרי: זוהי ההרגשה והתפיסה הפנימית של האדם אודות עצמו. אנו מקווים שבאמצעות סיוע חינוכי ומודלים לחיקוי חיוביים, נוכל לעזור לילדים ולנוער בסיכון לראות בעצמם יותר ממה שהחברה רואה בהם. "הצעד הראשון בשביל לצאת ממעגל העוני הוא להבין שאתה, ורק אתה, אחראי למסע שלך", מסביר יאיר זעפרני, מנכ"ל בקהילה. נקווה שנוכל לשחרר אותם מהראייה החברתית הכובלת, ובכך נאפשר להם להגיע אל האור שנמצא ממש לפניהם, לו רק היו מסתכלים.